בדיקת SPF, DKIM ו-DMARC לדומיין
שלוש הרשומות שקובעות אם המייל שלכם מגיע לתיבה או לספאם - מה תקין, מה חסר ומה לתקן.
בדיקת מייל ספאם: למה זה חשוב לעסק
שלוש הרשומות האלה הן מה שמבדיל, מבחינת גוגל ומיקרוסופט, בין מייל שבאמת יצא מכם לבין מייל שמישהו שלח ורשם עליו את השם שלכם. הן יושבות ב-DNS של הדומיין, אף אחד לא רואה אותן, ולכן גם אף אחד לא שם לב כשהן חסרות.
שני דברים קורים כשהן לא במקום. הראשון, הפחות מסוכן: המיילים שאתם שולחים - הצעות מחיר, חשבוניות, אישורי הזמנה - נוחתים בספאם אצל הלקוח, והוא פשוט לא מגיב. אתם לא מקבלים על זה שום התראה, ובדרך כלל מגלים את זה בטלפון, חודשיים אחר כך.
השני חמור יותר: בלי הרשומות האלה, מישהו יכול לשלוח מייל שנראה כאילו הוא מכם. זה בדיוק המנגנון שמאחורי הונאות של "שינוי פרטי חשבון בנק" - מייל שנראה כמו מייל מהספק, עם פרטי בנק אחרים. הרשומות האלה הן מה שמאפשר לשרת שמקבל לזהות שזה לא אתם.
איך לקרוא את התוצאה
לכל אחת מהשלוש יש שלושה מצבים אפשריים, וההבדל ביניהם חשוב:
- תקין - הרשומה קיימת ובנויה נכון.
- חסר - אין רשומה כזאת בכלל. זה המצב הנפוץ אצל עסקים קטנים, והטיפול בו הוא הוספה.
- שגוי - יש רשומה, והיא לא עובדת. זה המצב המסוכן, כי בפאנל של הדומיין הכל נראה מסודר. שתי רשומות SPF, רשומת DMARC בלי p=, או מפתח DKIM שבוטל - כולם נראים כמו הגדרה קיימת ומתנהגים כמו אין.
מתחת לכל רשומה מופיעה הרשומה עצמה, בדיוק כפי שהיא מפורסמת. אפשר להעתיק אותה ולשלוח למי שמנהל לכם את הדומיין - זה חוסך לו את חצי השעה הראשונה.
מה לעשות עם התוצאה
אם משהו חסר או שגוי, מי שמתקן הוא מי שמנהל את ה-DNS: חברת האחסון, רשם הדומיינים, או מי שבנה את האתר. זאת הוספה של רשומת TXT, עבודה של כמה דקות למי שיש לו גישה.
הסדר שאני ממליץ עליו: קודם SPF, כי בלעדיו כל השאר לא רלוונטי. אחר כך DKIM, שבדרך כלל זאת הגדרה אחת אצל ספק המייל. ורק בסוף DMARC, ותמיד להתחיל מ-p=none ולחכות כמה שבועות לדוחות לפני שמחמירים. DMARC נוקשה מדי ביום הראשון חוסם מיילים אמיתיים שלכם.
ואחרי שתיקנתם, שווה לדעת שזה נשבר. העברת אחסון, החלפת מערכת דיוור, מישהו שעשה סדר בפאנל - ורשומה נעלמת בלי שאף אחד מודיע. בדיוק בשביל זה בניתי את Watchdog, שמנטר את ה-DNS ומתריע כשרשומה משתנה.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין SPF, DKIM ו-DMARC?
SPF הוא רשימת השרתים שמורשים לשלוח בשמכם. DKIM הוא חתימה שמוכיחה שהמייל יצא מכם ולא שונה בדרך. DMARC הוא ההוראה שאומרת לשרת המקבל מה לעשות כשמייל נכשל בשתי הבדיקות הקודמות. השניים הראשונים מזהים, השלישי מחליט. בלי DMARC, גם SPF ו-DKIM תקינים משאירים את ההחלטה לשיקול דעתו של השרת שקיבל.
למה המיילים שלי נכנסים לספאם למרות שהכל תקין?
שלוש הרשומות האלה הן תנאי הכרחי ולא מספיק. גם כשהן תקינות, המוניטין של הדומיין ושל כתובת ה-IP שממנה נשלח המייל, תוכן ההודעה, וכמה אנשים סימנו אתכם כספאם בעבר - כולם משפיעים. מה שכן: אם אחת מהשלוש חסרה או שגויה, זאת כמעט תמיד הסיבה הראשונה שכדאי לטפל בה.
לא מצאתם DKIM. זה אומר שאין לי?
לא בהכרח. DKIM נשמר תחת שם שנקרא selector, שספק המייל בוחר, ואין שום דרך לגלות אותו מהדומיין עצמו - אפשר רק לנחש. אנחנו מנסים את השמות הנפוצים. אם אתם יודעים את ה-selector שלכם, הזינו אותו בשדה שמתחת לכתובת ונבדוק אותו ישירות.
מצאתי שיש לי שתי רשומות SPF. זה נורא?
זה גרוע יותר מאשר אין אף אחת. התקן אוסר על יותר מרשומת SPF אחת, והשרת שמקבל את המייל מחויב להתייחס לזה כשגיאה - כלומר להתעלם משתיהן. זה קורה בדרך כלל כששירות דיוור חדש נוסף וכתב רשומה משלו במקום להצטרף לקיימת. הפתרון הוא לאחד את שתיהן לרשומה אחת.
מה זה p=none, ולמה אתם אומרים שזה בסדר אבל לא מספיק?
p=none אומר לשרתים: תדווחו לי על מיילים שמתחזים אליי, אבל אל תחסמו אותם. זאת נקודת ההתחלה הנכונה, כי היא מאפשרת לכם לראות מי שולח בשמכם לפני שאתם חוסמים משהו בטעות. אחרי כמה שבועות של דוחות אפשר להחמיר ל-quarantine ואז ל-reject, וזה השלב שבו ההגנה באמת מתחילה לעבוד.
מי אמור לתקן את זה אצלי?
מי שמנהל את ה-DNS של הדומיין: לרוב חברת האחסון, רשם הדומיינים, או מי שבנה לכם את האתר. השינוי עצמו הוא הוספת רשומת TXT, וזאת עבודה של כמה דקות למי שיש לו גישה. אפשר פשוט לשלוח לו את התוצאה מהעמוד הזה.
בדיקת מהירות אתר
ציון מובייל ודסקטופ, ומה מאט את האתר - בעברית.
איך לדעת אם חברת הקידום באמת עובדת
שבע בדיקות שאפשר לעשות לבד, בלי להיות אנשי SEO.